"שכב בני", שיר הילדים הנהדר מאת עמנואל הרוסי, המושר בלחן החסידי הענוג ושובה-הלב של שלום חריטונוב (שחובר במקור לפיוט אחר ואומץ על ידי הרוסי לשיר הילדים), הוא אחד השירים האהובים עליי.
אני מאלה הסבורים שהביצוע של אריק לביא הוא הביצוע הטוב ביותר של שיר זה. אליה וקוץ בה, השיר שנכתב בזמן מאורעות תרפ"ט, נושא עמו תמונות ודימויים שאומנם יש בהם מסרים חינוכיים-ציוניים חשובים ביותר, אך שלטעמי אין בהם הרבה כדי להרגיע את הפעוט הצריך לישון. בנוסף, יש בו מחלוקת-התפקידים הלא-שוויונית שלטעמי יש לשרשה בכל מקום. בין האסכולה הסבורה שאין לשנות שיר טוב לבין האסכולה הסבורה שמרגע שהיצירה בידי קהלה יכול וצריך הוא להמשיך ולפתחה, אני נמנה על האסכולה השניה, ולכן עיבדתי לצרכים משפחתיים את השיר, על בסיס הלחן של שני הבתים הראשונים, באופן שאפשר יהיה לשיר אותו לפעוט קטן בלי לחשוש לסוג הרעיונות והדימויים עמם יילך לישון.
לפני שאביא את העיבוד אני מבקש להבהיר שאינני סבור שאבד הכלח על הנוסח של עמנואל הרוסי. לטעמי אפשר להשמיע לפעוט/ה את הנוסח בשעות שאינן שעות שלקראת השינה, ובוודאי כשקהל היעד גדול יותר. בגילאים מבוגרים יותר אף כדאי לדעתי לדבר על הטקסט: להסביר את הרקע ולנסות להבין יחד את מרכיביו החברתיים, הפוליטיים, המגדריים והאחרים, ולנסות לברר יחד את השאלה החשובה בדבר הרלוונטיות והנכונות בימינו אנו.
אבל לפעוטות קטנים אני מעדיף את הנוסח הבא, כשהניגון של כל צמד בתים, הוא כניגון שני הבתים הראשונים של השיר הקלאסי, ואת זהות היושב/ת לצד הפעוט/ה אפשר להחליף כפי שמודגם מדי בית, בהתאם למציאות ורצון השר/ה:
שכב בני, שן במנוחה,
אל נא תבכה מרה.
על ידך יושבת אמך,
שומרת מכל רע.
מיילל בחוץ התן,
הוא רוצה ללכת לגן.
אך מסבירה אמא תנה,
הגיע זמן השינה.
שכב בני, שן במנוחה,
אל נא תבכה מרה.
על ידך יושב אביך,
שומרך מכל רע.
מיילל בחוץ הקיפוד,
הוא רוצה ללכת לרקוד.
אך מסבירה סבתו בתבונה,
הגיע זמן השינה.
שכב בני, שן במנוחה,
אל נא תבכה מרה.
על ידך יושבת סבתך,
שומרת מכל רע.
מיילל בחוץ הינשוף,
הוא רוצה לעוף ולעוף.
אך מסביר אביו בשמחה,
הגיע זמן המנוחה.
