שעון קיץ, תינוקות, פעוטות ומשפחות

כל הורה יודע שהמעברים בין שעון חורף לשעון קיץ (ולהיפך) מביאים עמם התמודדויות מורכבות עם תינוקות ופעוטות שמתקשים להסתגל. הכללית פרסמה שלוש עצות שעשויות לסייע:

1. להקפיד על חשיפה לשמש - חשוב לחשוף את הילדים לשמש בימי-המעבר, כדי שהשעון הביולוגי שלהם יעבור ויסות בעזרת הורמון המלטונין (המכונה גם הורמון החושך),  ששחרורו לדם מושפע משינויים בחשיפה לאור.
2. להקפיד על תאורה מינימלית בזמן ההשכבה לישון - כדי להגביר את הפרשת המלטונין ולאותת לגוף שזמן השינה הגיע. 
3. הקדמה הדרגתית - ומאחר ושני הטיפים הקודמים, כפי שיודע כל הורה, אינם מספיקים בפני עצמם אל מול כוחו הנורא של ההרגל, חשוב להקדים את שעת ההשכבה באופן הדרגתי, מדי יום. בכללית ממליצים להקדים ברבע שעה:
   "למשל, אם המעבר הוא משעון חורף לשעון קיץ, ילד שרגיל לישון כל יום בשעה 19:45, בבוקר שלאחר הזזת השעון נעיר אותו בשעה הרגילה שלו (לפי השעון החדש); בערב נשכיב אותו לישון ב־20:30 לפי השעון החדש (בשעון חורף תהיה השעה 19:30), למחרת נשכיב אותו לישון ב 20:15, יום לאחר מכן נשכיב אותו ב־20:00 וביום האחרון, כרגיל ב־19:45."
   חשוב כמובן לזכור לשנות את הזמנים של התנומות הקבועות האחרות, אם יש כאלו, באותה הצורה. 

אני מתכוון לנסות את ההמלצות הללו גם השנה, אבל ההגינות מחייבת לציין שניסיתי אותן בשנים הקודמות ולפחות בכל הנוגע לים הן לא היו אפקטיביות במיוחד. זה כמובן חייב את הוריו לגמישות מסויימת בתקופת שעון-הקיץ, אבל כל הורה אשר שרד את תקופת הינקות וההתעוררויות התכופות מסוגל לקבל ברוח טובה שינוי באורח החיים המחייב התעוררות מוקדמת יותר, בתמורה להליכה לישון מוקדמת יותר בשעות הערב. 

לכן אינני נמנה על התומכים בשעון קיץ בגלל שהוא "טוב למשפחות". שעת האור הנוספת בערב אולי מועילה לנוער, אבל יש בה פחות תועלת עבור פעוטות וילדים, ויש לה השלכות מורכבות מאוד על מכלול ההתנהלות של המשפחה, לרבות שתי תקופות הסתגלות כפויות שיש בהן פלישה מאוד משמעותית לחיי הפרט. איך ייתכן שבמדינה דמוקרטית זה נשמע סביר שהממשלה תוכל לגרום מהפך בהתנהלות כל משפחה שבה תינוקות ופעוטות פעמיים בשנה ? מדוע נימוקים כלכליים לא לוקחים בחשבון את האנרגיות ההולכות לאיבוד בתקופות ההסתגלות ? 

השאלה המעניינת באמת, הן בנוגע לדרכים הטובות ביותר להתמודדות עם שעון הקיץ והן בנוגע לשאלת הצורך בשעון הקיץ היא מה עדיף ?

מה טוב יותר למשפחה ? מה טוב יותר לילדים ? 

התשובה בוודאי תשתנה מאדם לאדם.

אבל במסווה של הנמקה "כלכלית", נימוקים חשובים יותר כמו הרווחה המשפחתית לא מקבלים את המקום הראוי להם.

חבל. 

introducing ....

A wonderful short video tells a tale of pregnancy and the life around, as it evolves. A great way to look back at that special period of life, and one can't help but appreciate the effort both parents put into this lovely fairy-tale-like creation.



(due credit: I first read about this video on babycenter; it can be views on youtube at the bornonboard channel)

פורים מסוכן

פורים הוא חג מוזר. סיפור החג הוא משונה למדי, ואפשר לתאר את הפרובלמטיקה שלו במגוון דרכים.
אבל בפוסט הזה אתמקד בהיבט אחד מודרני למדי.
פורים הוא חג מסוכן.

את זה ידעו כבר לפני 30 שנה, כשאני הייתי ילד, ואני זוכר ששמעתי מהוריי שפע אזהרות מפני סכנות המשחק בקפצונים ושאר מרעין בישין. זה לא שלא קנו לנו כשהיינו גדולים מספיק - קנו, אבל הסבירו את הסכנות.
וכן - כבר אז ידעו שחשוב לבחון תחפושות שמא הן דליקות.

למרות שהמודעות לכאורה רק הולכת ונהיית גדולה יותר, עם השנים שומעים סיפורים מזעזעים לא פחות מהסיפורים של השנים ההן. לפני שנתיים ילדה בת 8 כמעט ונשרפה בביתה במהלך משחק בנפצים. השנה ילד בן 8 נפגע באפיו ובעינו בפיצוץ של נפץ ויש חשש לראייתו בעין הפצועה.
העצוב הוא שבשני המקרים הסיבה להימצאות הנפצים בידי הילדים הקטנים הייתה התנהגותם או מחדלם של ילדים גדולים יותר - ילדים שהיו צריכים לדעת להתנהג טוב מכך.

לכאורה המסקנה ההכרחית היא שבחג הזה, בגלל סכנותיו, הורים צריכים לראות בפעולות המשחק של הילדים את אותה רמת-סכנה שאנחנו מייחסים לל"ג בעומר. בדיוק כפי שבל"ג בעומר לא ניתן לילדים מתחת לגיל מסויים לעשות מדורה ללא ליווי מבוגר, עצם המשחק בקפצונים ודומיהם לא יכול להעשות ללא ליווי מבוגר. רק כך אפשר יהיה להגביל את השימוש בצעצועים שיש בהם סכנה ואולי להביא לכך שהצעצועים שכלל לא היו צריכים להגיע לידי הילדים, יישמרו בכיסי רוכשיהם.

וכמובן - החשוב מכל - להזהיר את הילדים. זה אולי יפחית מעט משמחת החג, אבל ההשפעה תהיה בוודאי פחות עצובה מהתוצאות שהזכרתי לעיל, הן לטווח הקצר ובוודאי לטווח הארוך.

ואחרון - גם מבוגרים צריכים לזכור להישמר ולהיזהר. לפני שנתיים עובד מבוגר נבהל ונפטר מהתקף-לב לאחר שעובד אחר פוצץ לידו נפץ כמעשה-קונדס. לא כל דבר שנראה מצחיק או משעשע במחשבה ראשונה יהיה כזה במציאות.